רשלנות רפואית בלידהמעודכן 2024

ראשית, חשוב לדעת שלא כל טעות בשיקול דעתו של הגורם המטפל ולא כל תוצאה בלתי רצויה של הטיפול הרפואי תיחשב לרשלנות רפואית במהלך לידה.

כאשר אדם קיבל טיפול רפואי, אשר חרג מסטנדרט הטיפול המקובל, ונגרם לו נזק פיזי ממשי, מדובר, לכאורה, ברשלנות רפואית במהלך הלידה.

במצב זה, למטופל קמה עילת תביעה נזיקית נגד הגורם המטפל. במסגרת תביעה זו יכול המטופל לדרוש פיצוי כספי בגין הנזקים אשר נגרמו לו עקב הטיפול הרשלני.

רשלנות רפואית במהלך הלידה יכולה להתרחש בכל סוג של טיפול רפואי, ובכל שלביו, החל מאבחון ועד לטיפול והמעקב רפואי. כמו כן, רשלנות רפואית במהלך הלידה יכולה להתרחש הן במעשה והן במחדל, כלומר אי נקיטת פעולה מקום שהיה נדרש לפעול.

 

כיצד בוחנים את קיומה של רשלנות רפואית בלידה?

אחת הפעולות הרפואיות השכיחות ביותר בישראל היא לידה. בחלק מהמקרים קיימים סיבוכים רפואיים שמסכנים את בריאותם של האם והתינוק. הצוות הרפואי המלווה את הלידה לעיתים מתרשל בעבודתו, וגורם לנזקים לתינוק ולאם. קיימים סיבוכים רבים שיכולים להתרחש בלידה, וכאשר הם קורים, נדרש מהצוות הרפואי לנקוט בפעולות רפואיות לפי הסנדרט הרפואי המקובל. רשלנות רפואית בלידה אם כן, היא מצב בו ההתערבות הרפואית בוצעה באופן בלתי סביר.

בכדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית במהלך הלידה, יש לבדוק האם המטפל הסביר היה פועל באופן שונה מהאופן בו פעל הרופא של המטופל, והאם בכך היה מונע את הנזק שנגרם למטופל.

הוכחתה של הרשלנות הרפואית במהלך הלידה נעשית על ידי הבאת חות דעת רפואית של מומחה. בחוות דעת זו, על המומחה להציג את האופן שבו חרג הרופא מסטנדרט הטיפול הסביר, וכן לבסס קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין הטיפול הרשלני שקיבל. ביסוס בקשר הסיבתי הוא ענין מהותי, כך שלא מספיק להראות שהטיפול היה רשלני, אלא יש להוכיח שהנזק נגרם מהטיפול עצמו, ולא היה קורה בכל מקרה עקב גורמים אחרים.

צעד אחר צעד בהגשת תביעה ברשלנות רפואית בלידה:

 

1. פגישת יעוץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.
2. איסוף כלל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים על ידי עורך הדין (בתי חולים, קופות חולים, מכונים) בין על ידי המטופל עצמו והן על ידי פנייה לכלל המוסדות הרלוונטיים.
3. איתור רופא מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה והעברת המסמכים הרפואיים אליו לעיונו.
4. עריכת חוות דעת רפואית (במידה והרופא המומחה קובע שלדעתו הייתה רשלנות רפואית במהלך הלידה).
5. הכנת כתב תביעה על ידי עורך הדין, וצירוף חוות הדעת הרפואית. אם עורך הדין מעריך, לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה, את גובה הנזק בסכום הנמוך מ – 2.5 מיליון ש”ח, הוא יגיש את התביעה לבית משפט השלום. אם הוא מעריך שהנזק הוא למעלה מכך, יגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי.
6. ניהול התביעה על ידי עורך הדין בבית המשפט במטרה להשיג פיצויים מירביים עבור הלקוח.
7. חשוב לדעת כי פעמים רבות התביעות מסתיימות בפשרה בסכום שהוסכם על ידי שני הצדדים.

מי יכול לתבוע

במקרה של רשלנות רפואית בלידה בה התינוק, חלילה, נפטר, הוריו יכולים לתבוע את הצוות המטפל בגין רשלנותו של הרופא, הצוות הרפואי ו/או בית החולים. במקרה של מות האם, יורשיה החוקיים יוכלו להגיש את התביעה. במקרה שנגרמו נזקים לתינוק והוא נותר בחיים, גם ההורים וגם התינוק יוכלו להגיש תביעה, ונהוג להגישה בתביעה משותפת.

יש לציין שניתן להגיש תביעה על נזקים שנגרמו לתינוק במהלך לידה עד 7 שנים מיום הולדתו בהתאם להלכה של בית המשפט העליון (“הלכת המר”) 

http://elyon1.court.gov.il/files/07/260/013/p34/07013260.p34.htm.

סיבות שכיחות לרשלנות רפואית בלידה

 רשלנות רפואית בלידה עשויה להתרחש ממספר רב של גורמים וסיבות, אך ישנן סיבות שכיחות יותר מאחרות:

• בחירה שגויה בשיטת הלידה: על הצוות הרפואי לבחור את שיטת הלידה לפי נתוניה של היולדת (גיל, היריון רגיל או הריון בסיכון גבוה, מצבו של העובר וכדומה). כאשר הלידה מבוצעת בשיטה לא מתאימה, עלול להיגרם נזק חמור לעובר כגון היווצרות מום, דימום מוחי, ולעיתים אף פגיעות מוטוריות חמורות עד כדי מוות. קיימות שיטות שונות ללידה, למשל ניתוח קיסרי ולידה מכשירנית, כאשר כל אחד מהם מתאים למקרים אחרים ולמצבה של היולדת והעובר. קיימים מקרים בהם בחירה בשיטת הלידה תיחשב לרשלנות בלידה, שכן לסוג היולדת הספציפית הייתה מתאימה שיטה אחרת באופן מובהק.

 

• העדר מיומנות בביצוע הלידה: הצוות המטפל בזמן לידה נדרש למומחיות רבה. קיימים מקרים בהם הרופא המיילד או הצוות המסייע אינם שומרים על כללי הזהירות ועל הסנדרט הרפואי המקובל. הצוות נדרש לתת תשומת לב ליולדת ולמצבה הבריאותי לפני ובמהלך הלידה, וקיימים מקרים בהם הצוות אינו מפקח כראוי על התקדמות הלידה, משתהה במתן אפידורל, מתעלם מתלונות היולדת, ועוד. כאשר מחדלים אלו מהווים סטייה מובהקת מהסטנדרט הרפואי המקובל, והדבר גרם ליולדת או לתינוק לנזקים שלא היו מתרחשים לולא ההתנהגות הרשלנית, קמה, לכאורה, עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
• אי הסכמה מדעת: הרופא המיילד מחויב לקבל הסכמה מדעת של היולדת עבור ההחלטה הרפואית במהלך הלידה. הסכמה מדעת יכולה להינתן כאשר המטופל מקבל את המידע הרלוונטי לטיפול הרפואי. אחת ההחלטות המרכזיות בהקשר זה היא שיטת הלידה. החוק מחייב את הקופה לתת ליולדת את כל המידע אודות שיטת הלידה בה הוא ממליץ לעשות שימוש. על הרופא לספק את כל המידע הרלוונטי: לנמק את בחירתו, להסביר מהם הסיכונים בשיטת לידה זו, ולהציג ליולדת אלטרנטיבות, ככל שיש כאלו. באופן זה, היולדת תוכל לקבל החלטה מושכלת. במקרה שהרופא לא עמד בחובתו זו, ולא מסר ליולדת את המידע הרלוונטי, ולא ווידא שהיא מבינה את המידע שנמסר לה, הוא מבצע עוולה של פגיעה באוטונומיה. היה ונגרם ליולדת או לתינוק נזק כתוצאה מהלידה, אשר היולדת לא הייתה מודעת לסיכון להתרחשותו, ואם הייתה מודעת אזי הייתה מבצעת בחירה אחרת בנוגע לשיטת הלידה, מדובר, לכאורה, ברשלנות רפואית שניתן לתבוע בגינה.

 

• מעקב רשלני לאחר סיום הלידה: לאחר הלידה הטיפול ביולדת ובתינוק לא מסתיים, אלא יש לבצע מעקב רפואי אחר מצבם לפני שחרורם מבית החולים. מטרת המעקב הרפואי היא לוודא שלא נגרמו לאם או לתינוק סיבוכים במהלך הלידה. במסגרת המעקב הרפואי על הצוות המטפל לבצע בדיקת שגרתיות לאם ולתינוק, בהתאם לנוהל הרפואי המקובל, ועליו להיות עירני לתסמינים יוצאי דופן. בהקשר זה, עשויה להתקיים רשלנות רפואית אם הבדיקות הדרושות לא נעשו בכלל, או לא נעשו לפי הסטנדרט הרפואי המקובל, אם הבדיקות נעשו באיחור או ללא מיומנות מספקת, וכדומה. כל אלו עשויים לגרום לנזקים פיזיים לאם ולתינוק, ולהקים עילה לתביעה כספית נזיקית נגד הגורם המטפל.

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה

אם כך, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך לידה, כאשר ניתן להוכיח את שלושת המרכיבים הבאים:

1. קיומה של חובת זהירות בין הרופא המטפל לבין המטופל, והפרתה: לכל רופא יש חובת זהירות כלפי מטופליו. הפרה של חובה זו מתקיימת כאשר הוא חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. כדי להוכיח סטייה כזו, יש להוכיח שרופא סביר אחר היה פועל באופן שונה באותן הנסיבות ומונע את הנזקים של המטופל.
2. קיומו של נזק פיזי ממשי למטופל: למטופל נגרם נזק גופני ממשי. נזק זה הוא ארוך טווח, ויש לו השלכות משמעותיות על איכות חייו של המטופל.
3. קיומו של קשר סיבתי: הנזק נגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הרופא, ולא היה נוצר לולא רשלנותו.

לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה. ייצוג בתחום זה דורש מומחיות משפטית רבה, הכרת המערכת הרפואית, ובקיאות רבה במושגים הרפואיים.

כיצד אם כן בוחרים את משרד עורכי הדין הנכון בטיפול בתיק רשלנות?

כאשר מגיעים לבחור את משרד עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית חשוב לבחור משרד מקצועי, אמין ובעל התמקצעות בתחום הספציפי.

משרד עורכי הדין ונוטריון – ברק נבות הנו משרד בעל ותק של 20 שנה ועוסק בדיני הנזיקין והביטוח, ביטוח לאומי, רשלנות רפואית ונגישות.

עורך הדין והנוטריון ברק נבות ייצג את המוסד לביטוח לאומי (יועץ, משפטי חיצוני למוסד לביטוח לאומי) במשך שנים רבות וצבר נסיון של אלפי תיקים. בהמשך חדל מלייצג את המוסד לביטוח לאומי והחל לשרת את הציבור הרחב כנגד המוסדות הממשלתיים.

נסיונו הרב של עורך הדין והנוטריון ברק נבות ב-18 השנים האחרונות, כמו גם הכרתו את המטרייה משני צידי המתרס, מהווה יתרון בולט כאשר בוחרים עורך דין בטיפול ברשלנות רפואית, ביטוח לאומי, נזיקין וביטוח ונגישות.

משרד עורכי הדין והנוטריון ברק נבות עוסק אך ורק בתיקים בנושאים הרשלנות הרפואית, ביטוח לאומי, נזיקין וביטוח ונגישות

 

התחומים בהם מטפל משרדנו :

רשלנות רפואית במעקב רפואי

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואי בלידה

רשלנות רפואית הפריה

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה

רשלנות רפואית באונקולוגיה

רשלנות רפואית בפנימית

רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה

איחור באיבחון מחלת סרטן

רשלנות רפואית בניתוח

שיתוק מוחין

התקפי לב ואירועים מוחיים

תאונות בעבודה

מחלות מקצוע

מיקרוטראומה

נכות כללית

בקשה לפטור ממס הכנסה

ניידות

ילד נכה

נפגעי פעולות איבה

זקנה וסיעוד

אובדן כושר עבודה

מחלות קשות ופוליסות ביטוח.

משרדנו אף מייצג את לקוחותיו בפני הוועדות הרפואיות כמו גם בערעורים על החלטותיו וכן בפני בית הדין האזורי והארצי לעבודה.

משרדנו ידע לטפל בענינך המשפטי ולמקסם את זכויותיך.